<h1>פסקי הרי"ד — שבועות</h1>
<h2>דף יח.</h2>
[שבועות ל"ב ע"ב] היו שתי כיתי עדים כול'. בשלמ' שנייה מיחייב' דכפרה לה ראשונה, אלא ראשונה אמאי, הא קימ' שנייה, אמ' רבינא הכא במאי עסיקי' כגון שהיתה כת שנייה בשעת כפירת ראשונה קרובים בנשותיהן, ונשותיהן גוססות, מהו דתימ' רוב גוססין למיתה, קמ"ל השתא מיהת לא מייתי. פי' שהיו נשואין כת שנייה שתי אחיות, וכגון שראו העדות קודם שנשאו (אותם) [אותן], שהיו כשרים בשעת ראייה, ואחרי כן (נשאום) [נשאון], ומתו בשעת הגדה, דהוה להו תחילתן וסופן בכשרות, והשתא דהוו גוססות, לא אמרינ' רוב גוססין למיתה.
[שבועות ל"ה ע"א] עמד בבית הכנסת כול'. ת"ר עמד בבית הכנסת ואמ' משביע [אני] עליכ' אם יודעים אתם לי עדות שתבואו ותעידוני, יכול יהו חייבין, ת"ל [ויקרא ה'] ושמעה קול אלה והוא עד, עד שיהא מתכוין להם. אמ' שמואל ואפי' עדיו ביניהן, פשיטא, לא צריכא דקאי עילויהו, מהו דתימ' כמאן דאמ' להו דמי, קמ"ל. תניא נמי הכי, ראה סיעה של בני אדם עומדין, ועדיו ביניהן, ואמ' משביע אני עליכם אם אתם יודעים לי עדות שתבואו ותעידו, יכול יהו חייבין, ת"ל והוא עד, והרי לא ייחד עדיו, יכול אפי' (אם) אמ' כל העומדין כאן, ת"ל והוא עד, והרי ייחד עדיו.
<h2>דף לב:</h2>
[שבועות ט"ז ע"א] כל שלא נעשת בכל אילו כול'. איתמר רב הונא אמ' בכל אילו תנן, רב נחמן אמ' באחת מכל אילו תנן, רב הונא אמ' בכל אילו תנן, קסבר קדושה ראשונה קדושה לשעתה וקדושה לעתיד לבוא, ועזרא זיכר בעלמ' הוא דעבד, רב נחמן אמ' באחת מכל אילו תנן, קסבר קדושה ראשונה קדושה לשעתה ולא קדושה לעתיד לבוא, ועזרא קדושי קדיש. פי' ולא היו להם אורים ותומים, כדכת' [עזרא ב'] עד עמוד כהן לאורים ותומים.
